#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. א טבל ידיו במי כיור ובמי מערה האם עלו לקידוש ידים ורגלים?	"במי כיור - לא נפשט.<p dir=""rtl"">במי מערה - ודאי שלא עלו ואע&quot;ג דמועיל לכל גופו. </p>"	זבחים כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. ב כיצד יתבארו שלושת מימרותיו של ר' יוחנן גבי פסול לינה בקידוש ידים ורגלים: קידש ידיו לתרומת הדשן למחר אין צריך לקדש שכבר קידש מתחילת עבודה, כיור כיון ששקעו שוב אין מעלהו, כיור שלא שקעו מבערב מקדש ממנו לעבודת לילה ולמחר אינו מקדש?	"קידש ידיו לתרומת הדשן למחר אין צריך לקדש - רבא ביאר שזה כדעת ר&quot;א בר&quot;ש שלינה לא פוסלת, אלא דראה דבריו רק בתחילת עבודה ולא בסוף עבודה ולכן סמוך לעלות השחר אינו נפסל. אביי אמר כרבי אלא שהפסול הוא מדרבנן ומקרות הגבר ועד הבוקר לא פסלו (מה שאין כן את המים בכלי יש לפסול מדאוריתא שהתקדשו בכלי).<p dir=""rtl"">ר' יוחנן אמר כיון ששקעו שוב אין מעלהו - משום שיפסל בעלות השחר, לרבא כדעת רבי שנפסל, אבל לר&quot;א בר&quot;ש לא יפסל סמוך לעלות השחר. לאביי כרבי וי&quot;ל דה&quot;נ חוזר ומשקעו כדי שלא יפסל. </p><p dir=""rtl"">כיור שלא שקעו מבערב ... למחר אינו מקדש - רב אסי הסתפק האם פי' שאינו ראוי לקדוש שנפסלו מימיו בלינה או אדרבה אין הכהן צריך לקדש שוב שהמים והכהן לא נפסלים. לרבא י&quot;ל שיכול לקדש לעבודת לילה אבל לא בשביל מחר אבל אם שקעו ומעלהו סמוך לעלות השחר ה&quot;נ שכשר לר&quot;א בר&quot;ש כנ&quot;ל, לאביי דלר&quot;א בר&quot;ש לא נפסלים כלל ולרבי לעולם נפסלים (בכלי) מפ' אינו מקדש אין צריך לקדש, שלא נפסל בלינה כלל וכדעת ר&quot;א בר&quot;ש. </p><p dir=""rtl"">&lt;לפי הבנתי בדברי רש&quot;י&gt;</p>"	זבחים כא.		
